סבל נורא עד גיל 7 חודשים

כשילדתי את ביתי רבקה הייתי חדורת מוטיבציה להניק אותה הנקה מלאה. אחרי הלידה היו לי קשיים נוראיים, כאבים וסדקים, אך לא התייאשתי, עד שהאחיות בתינוקייה הסבירו לי בנועם שנולדה לי ילדה גדולה (4.320 ק"ג) וכנראה אין לי מספיק חלב בשבילה(*). היא לא מפסיקה לצרוח מרעב, וכשמקבלת מטרנה- נרגעת ונרדמת. ניסיתי לשלב הנקה ותמ"ל, אבל זה לא הלך, היא הייתה יונקת שעתיים ואח"כ ממשיכה לבכות מרעב, עד שבסופו ששל דבר נגמר לי החלב.

בעיה נוספת שהתחילה מלידה, והייתה סבל נורא- עצירות. הייתה לה צואה קשה שהייתה מלווה בדם והרבה בכי.. נסיתי להחליף לה את התמ"ל ואח"כ להוסיף לה מים אך דבר לא עזר. כל יום נלחמנו שתצליח להתפנות, היא הייתה בוכה ואני יחד איתה, הייתי מורחת לה שמן זית ונעזרת במדחום, ניסיתי הכל. היו לה פצעים בפי הטבעת שגרמו לה סבל רב, עד כדי כך שבשעת ההחתלה היא לא נתנה לי להרים לה את הרגליים והייתה בוכה מכאב ומפחד. ללא עזרה חיצונית יומיום היא לא יכלה לעשות והצואה נהייתה יותר קשה ויותר מייסרת. אז כל יום מרחתי לה שמן זית והתפללתי..

בעניין הלשון שלה, מהחודש הראשון ללידה הרגשתי שמשהו לא תקין. לא הסכמתי להאמין לכל הלשונות הרעות שאמרו לי שאני פשוט לא מספיק מסורה ואפילו  קצת עצלנית בשביל להניק. הרגשתי שזה לא תלוי בי, אלא משהו לא בסדר, פניתי לרופאת ילדים והיא שלחה אותנו לא.א.ג ילדים בבי"ח 'איכילוב',  שם הסבירו לי שאני קצת היסטרית, ואולי אני מחפשת בעיות במקום שאין. אז ויתרתי, הבנתי שזו כנראה בעיה שלי.

התקשרתי לדר' פורר ואמרו לי להגיע, אבל מרוב ייאוש לא הגעתי.

בגיל 7 חודשים הגיעו  מים עד נפש והחלטתי לבוא לדר' פורר ולהתעלם מכל מה שאומרים לי שאני היסטרית, חסרת אחריות ומחפשת בעיות שיחפו על הבעיות שלי.

הגענו, ומיד אחרי התרת הלשון רבקה התחילה להתפנות מספר פעמים ביום, דבר שלא קרה אף פעם מהלידה! היא התחילה לאכול מהר ובשקיקה!

הערת דר' פורר:

*כמעט אין מצב שלאם אין חלב עבור תינוקה- לשון משוחררת מייצרת את החלב עבור עצמה. רק חוסר אינטראקציה מספקת בין לשון לפטמה יוצרת מצב של חסר בחלב.